טיפולים והדרכות

צנתורים עצמיים

צנתור עצמי לסירוגין בשיטה נקייה (CIC– Clean Intermittent Catheterization) הוא הליך בו המטופל מצנתר את עצמו עם קטטרים עדינים מספר פעמים ביום. שיטה זו מיועדת למטופלים הסובלים מהפרעת התרוקנות משמעותית של שלפוחית השתן או אצירת שתן כרונית אשר בהם לא ניתן לטפל בבעיה הרפואית שגרמה לאצירת השתן. מדובר על אנשים אשר סובלים מפגיעה נוירולוגית (לדוגמא טרשת נפוצה או פגיעת עמוד שדרה אשר גורמות לשלפוחית נוירוגנית) או אנשים שלא ניתן לנתח בשל גילם המבוגר או בגלל מחלות רקע.
צנתור עצמי לסירוגין עדיף על קטטר קבוע אשר גורם יותר לסיבוכים, כגון אבנים בדרכי השתן, כאבים וזיהומים. צנתור עצמי הוכח גם כמשפר משמעותית יותר את איכות החיים של המטופלים, את דרגת התפקוד והניידות שלהם.

ריקון השלפוחית באופן שגרתי מספר פעמים ביום משפר גם את זרימת הדם לדופן השלפוחית, ובכך מאפשר התמודדות טובה יותר של רירית השלפוחית עם זיהומים. כמו כן, נמנע מצב של מלאות ומתיחת יתר של דופן השלפוחית.

מומלץ לבצע את הצנתורים העצמיים במרווחי זמן קבועים במשך היום. מומלץ שנפח השתן בכל צנתור לא יעלה על 500 סמ"ק.

קיים מגוון של קטטרים מיוחדים שיוצרו במיוחד למטרת צנתור עצמי. התאמת סוג וגודל הקטטר היא סובייקטיבית לכל מטופל ונקבעת לרוב בעת ההדרכה הראשונית. צנתור עצמי היא פעולה פשוטה יחסית וקל ללמוד אותה בהדרכה נכונה. לעיתים, קיים קושי של המטופל לבצע צנתורים עצמיים ואז מומלץ שהמטפל או בן משפחה יבצע זאת במקום לאחר שעבר הדרכה נאותה.

שטיפות שלפוחית שתן

שטיפת כיס שתן היא פעולה שבה מוחדר קטטר זעיר ודק אל כיס השתן דרך השופכה ודרכו מוזלפת תרופה או חומר כימי כלשהו על מנת לטפל במחלות שונות של שלפוחית השתן. הפעולה אינה כואבת אך כרוכה באי נעימות. צריבה קלה בשופכה ודימום הן תופעות שכיחות שחולפות אחרי מספר שעות. תופעות לוואי אחרות יכולות להתהוות בהתאם לחומר המוזלף.

שטיפת כיס שתן עם DMSO - נעשית אחת לשבוע למשך מספר שבועות כטיפול בחולות הסובלות משלפוחית כאובה (IC). החומר יכול להיות מוזלף גם כחלק "מקוקטייל" המכיל מספר תרופות. החומר יכול לגרום החמרה של הסימפטומים בשלושת ההזלפות הראשונות. תופעת לוואי שכיחה נוספת היא ריח של שום הנידף מהגוף עד כיממה לאחר ההזלפה.
שטיפת כיס שתן עם חומצה היאלורונית - נעשית אחת לשבוע למשך מספר שבועות כטיפול בחולות הסובלות מזיהומים חוזרים בשלפוחית או משלפוחית כאובה (IC). חומצה היאלורונית היא חומר הנמצא באופן טבעי בגוף האנושי. היא מהווה חלק משכבת ריר המגן על דופן השלפוחית. התרופה נטולת תופעות לוואי. קיימים דיווחים נדירים על אלרגיה לחומר.
שטיפת כיס שתן עם BCG – נעשית בחולים הסובלים מסרטן של שלפוחית השתן. טיפול אינדוקציה (בהתחלה) נעשה אחת לשבוע במשך 6 שבועות. טיפול תחזוקה נעשה אחת לשבוע במשך 3 שבועות ואז כל 3 חודשים בד"כ למשך שנתיים. BCG הינו חיידקי שחפת מוחלשים שנמצאו כיעילים במניעת חזרה של סרטן שלפוחית השתן. הטיפול יכול לגרום לתופעות לוואי: דימום, כאב, צריבה, זיהום בדרכי השתן, דחיפות ותכיפות במתן שתן. סיבוך נדיר וקשה הוא זיהום של חיידקי השחפת שיכול אפילו להוביל לתמותה. לכן, כל עלית חום מעל 38.5 לאחר הטיפול מחייבת פנייה דחופה למיון.

ניתן לתאם תור לשטיפות שלפוחית השתן דרך האתר או עם מזכירות המרפאה. בפגישה הראשונה עלייך להצטייד בהפניה ובמסמכים רפואיים רלבנטיים ובתשובת תרבית שתן עדכנית. תרבית השתן חייבת להיות שלילית (ללא צמיחת חיידקים). במידה ויש זיהום בדרכי השתן – השטיפה לא תבוצע.

מה חדש בשלפוחית כאובה - עדכון 2023

מסאז' של הערמונית

עיסוי של בלוטת הערמונית היה בעבר אחד מהטיפולים המקובלים ביותר בגברים הסובלים מדלקת של הערמונית. בשל מיעוט הוכחות מדעיות על יעילות העיסוי – טיפול זה נזנח במשך שנים רבות. בשנים האחרונות, טיפול זה זוכה לעדנה מחודשת לצד טיפולים אלטרנטיביים אחרים.
העיסוי נעשה דרך פי הטבעת על ידי האורולוג. יש מחקרים שמראים כי העיסוי עוזר בפינוי הפרשות סמיכות מצינוריות הערמונית ומשפר את זרימת הדם בתוכה. העיסוי עצמו בדרך כלל מלווה בטיפול אנטיביוטי.
העיסוי כרוך בכאב קל ואי נעימות. העיסוי לא מבוצע כשיש חשד לסרטן של הערמונית או בעת זיהום חריף ופעיל של הערמונית מכיוון שהחיידקים יכולים לחדור אל מערכת הדם ולגרום לזיהום חמור.

ניתן להשאיר הודעה באתר או לפנות ישירות למזכירות המרפאה לצורך תיאום תור לעיסוי ערמונית רפואי. בפגישה הראשונה עלייך להצטייד במסמכים רפואיים קודמים + תרבית שתן עדכנית + בדיקת PSA מהשנה האחרונה. במידה וקיים זיהום בדרכי השתן או שיש חשד לסרטן של הערמונית – לא יבוצע העיסוי.

התאמה של טבעת פסארי

פסארי (Pessaary) היא התקן טבעתי שנועד לטפל באופן שמרני במטופלות הסובלות מצניחה של דפנות הלדן – צניחת שלפוחית (ציסטוצל) או צניחת רחם. קיים מגוון רחב של טבעות בצורות, גדלים וחומרים שונים.

הטבעת היא תחליף לניתוח לנשים שאינן מעוניינות בניתוח או שאינן יכולות לעבור ניתוח מסיבות בריאותיות. טבעת יכולה להיות גם טיפול זמני בנשים בהריון הסובלות מצניחה של הרחם או השלפוחית בעת ההריון. כך ניתן לדחות את הטיפול או הניתוח לאחר הלידה. בחלק מהמקרים צניחה זו נעלמת כליל אחרי הלידה.

פסארי הינו טיפול נוח, קל וזמין שאינו כרוך בשכיחות גבוהה של סיבוכים. היתרון העיקרי של הפסארי זה שהוא הפיך. דהיינו, אם האישה לא מעוניינת יותר בטבעת אז פשוט מוציאים אותה. וזה בניגוד לניתוח שבדרך כלל תוצאותיו אינן הפיכות.

התאמת, הכנסת והוצאת הטבעת הינה הליך פשוט הנעשה בקליניקה. התאמת הטבעת נעשית באופן אישי באמצעות סט דוגמאות של טבעות שונות. לאחר השמת הטבעת יש צורך בניטור תופעות לוואי והתהוות סימפטומים. לכן, נשים המטופלות בפסארי מוזמנות לביקורת ובדיקה גופנית כל 4-6 חודשים. תופעות לוואי אפשריות: כאב ואי נוחות בנרתיק, דימום מהנרתיק, זיהום והפרשות בעלות ריח רע מהנרתיק, שליפה ספונטאנית של הטבעת, התכייבות של רירית הנרתיק. על מנת להפחית את שיעור הסיבוכים הנ"ל, אנו ממליצים לכל אישה המטופלת בפסארי להשתמש בקרם של אסטרוגן (ההורמון הנשי) באופן מקומי לתוך הנרתיק.

לתיאום בדיקה וייעוץ ראשוני להתאמה של פסארי – ניתן להשאיר פרטים דרך האתר או להתקשר למזכירות המרפאה.

אימון של שלפוחית השתן

אימון של השלפוחית (Bladder Drill או Bladder Retraining) הוא תרגול המבוצע על מנת "ללמד את השלפוחית" להתנהג שוב באופן רגיל. המטרה היא לשפר את יכולת השליטה בשלפוחית, לאגור שתן לתקופה ממושכת יותר ללא הצורך או הדחיפות העזה ללכת לשירותים.
התנהגות תקינה ונורמאלית של שלפוחית השתן. הרגלי ההשתנה שונים בין אדם לאדם. ההנחה היא שמבוגר השותה כמות סבירה של נוזלים ביום יהיה מסוגל למלא לפחות כוס אחת או שתיים של שתן בכל השתנה (500-200 סמ"ק), ויבקר בשירותים 7-4 פעמים ביום ופעם אחת בלילה. עם הגיל, תכיפות ההשתנה עולה עד 8 פעמים ביום ועד פעמיים בלילה.
מתי נהוג לאמן את השלפוחית? נהוג לאמן את השלפוחית כשנשים או גברים סובלים מתכיפות ודחיפות ומשתינים כמות קטנה של שתן בכל פעם שמבקרים בשירותים. התופעה יכולה להיגרם מיתר רגישות של השלפוחית (Hypersensitive Bladder) או מהתכווצויות לא רצוניות של שריר השלפוחית (Overactive Bladder). קיימים מספר גורמים לכך – מחלות נוירולוגיות, כגון שבץ מוחי, פרקינסון, טרשת נפוצה, הגדלת ערמונית בגברים, או בגלל הרגלי השתנה לא נכונים לתקופה ממושכת. בחלק נכבד מהמקרים הסיבה לכך אינה ידועה.
פרוטוקול האימון. העיקרון הוא להקנות יכולת אגירת שתן בכמות רבה יותר לאורך זמן ממושך ובכך להפחית את הדחיפות והתכיפות במתן שתן. בתחילת האימון ובהמשכו, המטופלים נדרשים למלא יומני השתנה על מנת לבדוק האם חל שיפור. הזמן הממוצע המומלץ בין השתנה להשתנה יקבע לפי יומן ההשתנה הראשון, טרם תחילת התרגול. בשבוע הראשון של האימון יש לנסות ולהאריך את זמן ההתאפקות ב- 15 דקות. בשבועות הבאים פרק זמן זה מתארך בהדרגה לפי הנחיות האורולוג המטפל. ההמטרה היא להגיע למצב שבו המטופלים מתרוקנים בשירותים אחת לשעתיים-שלוש. אין צורך לתרגל בלילה. כאשר יושג שיפור במהלך היום – יושג גם שיפור בלילה.

נקודות חשובות:

בעת ההתאפקות – שבו בנחת וחשבו על דברים אחרים או עשו פעולות אחרות להסחת הדעת: קריאת ספר, צפייה בטלוויזיה, גלישה באינטרנט, לשוחח בטלפון וכו'
לא לוותר לעצמך! גם אם נכשלת מספר פעמים – להמשיך לנסות, בסוף נצליח. צריך סבלנות והתמדה
כשהגיע הזמן ללכת לשירותים – לכו בשלווה. לא לרוץ!
אם לאחר 6 שבועות של תרגול אין שיפור כלל – מומלץ לפנות שוב אל הרופא המטפל
מומלץ לתרגל במקביל את ההרגלים הנכונים לשלפוחית בריאה

הרגלים נכונים לשלפוחית בריאה

צריכת נוזלים. נסו לשתות לפחות 8-6 כוסות ביום (אלא אם תודרכת אחרת על ידי רופאך). עדיף מים! לא מומלץ לשתות קפה, תה, קולה ואלכוהול היכולים לגרום לגירוי של השלפוחית ובכך להחמרת סימפטומים של דחיפות ותכיפות במתן שתן.
השתנה נכונה. בעת ההשתנה קחו את הזמן. אל תמהרו והשתדלו לא ללחוץ ולא להפעיל לחץ מיותר עם שרירי הבטן. מהירות יכולה לגרום לריקון חלקי של השלפוחית.
יציאות תקינות. יש להימנע מעצירות כרונית. עצירות מפריעה לריקון מלא של השלפוחית ומחמירה סימפטומים, כגון דחיפות ותכיפות במתן שתן. מאמץ בטני ממושך בעת יציאה יכולה לגרום לנזק מצטבר לשרירי רצפת האגן.
שרירי רצפת האגן. חשוב לשמור על שרירי רצפת אגן חזקים. נסו לאמן ולתרגל את שרירי רצפת האגן באופן קבוע וסדיר.

יש להיבדק על ידי אורולוג אם את/ה סובל/ת מאחד מהסימפטומים הבאים:

אם יש דליפת שתן לא רצונית
אם יש קושי ניכר להתאפק למרות שינוי בהרגלים
אם את/ה מתעורר בלילה להשתין
אם את/ה סובל מצריבה במתן שתן
אם זרימת השתן חלשה או מקוטעת (בהפסקות)
את יש צורך להפעיל מאמץ של שרירי הבטן בשביל להשתין
אם ראית דם בשתן
אם קיימת דליפת שתן לא רצונית במהלך השינה

מוצרי עזר וספיגה

מדובר במוצרים העוזרים למטופלים להתמודד ביתר קלות עם דליפת שתן לא רצונית. שימוש במוצרים אלה מקנים תחושת ביטחון כך שגם אם תקרה תקלה ותתרחש דליפה במקום או בזמן לא רצוי – הסביבה לא תרגיש בכך. הוכיחו כי מוצרים אלה משפרים את איכות החיים ומאפשרים התנהגות חופשית וטבעית בחברה. השימוש במוצרים יכול להיות לטווח קצר (עד שממתינים לניתוח, למשל) או לטווח ארוך (במקרים בהם אי אפשר לטפל מסיבות שונות). שימוש ארוך טווח מחייב קשר מתמיד וביקורות תקופתיות אצל האורולוג כדי לוודא שהציוד עובד קשורה וכי לא נוצרו סיבוכים.

פדים, חיתולים ותחתונים סופגים: נועדו לספוג את השתן כאשר הוא דולף מהשופכה. קיימים מספר סוגים וגדלים עם דרגות ספיגה שונות. ברובם המכריע הם לשימוש חד פעמי.

כיסויים: כיסויים למיטה, לכיסא או לכל מצע אחר. מקצת הכיסויים סופגים את השתן (חד פעמיים או רב שימושיים) ומקצתם פשוט מונעים מעבר של השתן אל המזרון או הסדינים.

עזרים לאגירת שתן:

קטטר הוא צינור העשוי מחומר סינטטי (גומי, סיליקון) המוחדר אל השלפוחית דרך השופכה. בקצהו יש בלון הממולא במים לאחר ההחדרה ומאפשר אחיזה של הקטטר בצוואר השלפוחית ובכך מונע את יציאתו הספונטנית. מעבר לכך שקטטר בשופכה הוא לא נוח ויכול להציק ולהכאיב - הקטטר הוא גוף זר ולכן מהווה בית גידול לחיידקים. לאחר שבוע ימים עם קטטר כמעט ל-100% מן החולים יהיו חיידקים בשתן. מסיבות אלה, קטטר מכניסים רק כאשר אין ברירה. קטטר גומי פשוט (לטקס) יש להחליף כל 3-2 שבועות וקטטר סיליקון כל 12-8 שבועות. הקצה החיצוני של הקטטר מחובר אל שקית ניקוז. אלה כמה מהשקיות הקיימות: חד פעמיות שצריך להחליפן ברגע שהן מתמלאות, כאלה עם ברז בקצה המאפשר את ריקון השקית בכל פעם שהיא מתמלאת, ויש שקיות שאפשר לחברן אל הרגל וכך מאפשרות ניידות וחופשיות.
פנרוז. זהו גומי דמוי קונדום המולבש על איבר המין הגברי וקצהו מחובר לשקית ניקוז.
קלמפ. אפשרות נוספת בגבר היא שימוש במכשיר מיוחד (Cunningham Penile Clamp) ששמים על איבר המין הגורם ללחץ מתון עליו לסגירת השופכה וכך מונע דליפה של שתן.
פלאג. באישה אפשר להשתמש במכשיר מיוחד הסותם את השופכה (Intraurethral Plug), אבל מכשיר זה יכול לגרום לאי נוחות רבה, לזיהומים, לדימומים ולכאב, ולכן מרבית הנשים זונחות אותו די מהר.

לכל מטופל יש העדפות שונות ומוצר אחד שטוב לאחד יכול להיות רע לאחר. מוצר טוב הוא זה שמאפשר חיים רגילים עם תפקוד מלא, בנוחות וללא סיבוכים.
לפני שבוחרים את מוצר העזר יש להתחשב בסוג וחומרת דליפת השתן, מידת הפעילות הגופנית, חיי החברה, הקואורדינציה האישית של המטופל והיכולת הכלכלית.

פיזיותרפיה של רצפת האגן

רצפת האגן (Pelvic Floor) מורכבת ממספר שרירים ורצועות. שכבות אלה נמתחות כמו ערסל מעצם הזנב מאחור ועד עצם החיק מקדימה. רצפת האגן תומכת באיברי האגן הפנימיים - שלפוחית, חלחולת (רקטום), מעי ורחם. השופכה, הנרתיק והחלחולת עוברים וחודרים דרך שרירי רצפת האגן אל מחוץ לגוף. לשרירי רצפת האגן יש חשיבות גבוהה לתפקוד התקין של שלפוחית השתן, המעי ומערכת המין.
חולשה של שרירי רצפת האגן יכולה להיגרם מהסיבות הבאות:

היריון ולידה
הזדקנות
עצירות ממושכת
הרמת משאות כבדים בקביעות
שיעול כרוני (כתוצאה מעישון, אסטמה)
עודף משקל
שינויים באיזון ההורמונלי
גורמים גנטיים

חיזוק שרירי רצפת האגן חשוב לאישה כמעט בכל גיל, ובמיוחד בנשים הסובלות מדליפת שתן לא רצונית, נשים בהיריון, נשים בגיל הבלות (לאחר הפסקת המחזור) ובנשים הסובלות מצניחת דפנות הנרתיק (צניחת שלפוחית וצניחת רחם). גם בגברים יש חשיבות לחיזוק שרירי רצפת האגן, במיוחד לאלה שסובלים מדליפת שתן לא רצונית לאחר ניתוחי ערמונית.

השלב הראשון באימון הוא זיהוי השרירים הנכונים שצריך לחזק. יש לשכב או לשבת בנוחות כאשר שרירי הירכיים, העכוז והבטן רפויים. לכווץ את פי הטבעת במטרה למנוע מעבר של צואה או גזים. יש לחזור על פעולה זו כמה פעמים עד שבטוחים שמפעילים את השרירים הנכונים. כיווץ של שרירי העכוז לא מומלץ.
בעת השתנה נסו לעצור את זרם השתן לכמה פעמים רצופות. פעולה זו נועדה בעיקר לזיהוי השרירים הנכונים שיש להפעיל, ואין לבצעה יותר מפעם בשבוע מכיוון שהיא מפריעה למעבר תקין של שתן דרך השופכה.
אם אינך יכול/ה לעצור את זרם השתן כלל, או שאינך בטוחה שאת מפעילה את השרירים הנכונים, שוחחי על כך עם רופא המומחה בתחום רצפת האגן או פיזיותרפיסט המתמחה בכך. הם יעזרו לך להכיר ולהפעיל את השרירים הנכונים. לעתים צריך להשתמש בביופידבק ייחודי כדי לעזור לזהות את אותם שרירים.

פרוטוקול האימון לחיזוק שרירי רצפת האגן. אם את מרגישה שאת מפעילה את השרירים הנכונים, אפשר להתחיל את התרגול: כווצי ומשכי את כל שרירי רצפת האגן יחד (אלה שמסביב לשופכה, נרתיק והחלחולת) בבת אחת מעלה ופנימה. נסי להחזיק את השרירים בפנים וספרי לאט עד חמש (כ- 5 שניות) ואז הרפי. יש לחזור על פעולת הכיווץ-הרפיה 10 פעמים ברציפות. חשוב להדגיש שבין כל כיווץ וכיווץ יש להמתין 10 שניות. אם הרגשת שהספירה עד 5 קלה מדי בשבילך, אז יש להאריך את הספירה בעת הכיווץ עד 10 שניות. כעת בצעי 10-5 פעולות מהירות וחזקות של כיווץ-הרפיה. יש לבצע את כל הנ"ל 5-4 פעמים ביום.
אחד הדברים הקשים ביותר בתרגול הוא לזכור לבצע אותו! מומלץ לתרגל כל פעם שאת עושה משהו קבוע אחד ביום. לדוגמה: כשאת הולכת לשירותים, כשאת רוחצת את ידייך, כשאת מחליפה לתינוק, כשאת צופה בטלוויזיה, כשאת מתקלחת וכו'. אפשר גם להיעזר בבן זוגך שיזכיר לך מדי פעם.